אם אתם חשים הרגשה ירודה, דיכאון או חוסר תקווה ואיבדתם עניין או הנאה בדברים, ייתכן שאתם סובלים מדיכאון קליני הניתן לטיפול. אני מזמינה אתכם לפנות לפגישה של אבחון וייעוץ מקצועי.
לפי מדריך ההפרעות של ארגון הפסיכיאטרים ניתן לאבחן דיכאון קליני לאחר "שבועיים של מצב רוח מדוכא רוב היום, כמעט כל יום ואו אובדן עניין והנאה ברב התחומים ביחד עם ארבעה סימפטומים נוספים: ירידה ניכרת, לא מתוכננת, במשקל ובתאבון, קושי ניכר להירדם או לישון, עליה או ירידה ניכרת בפעלתנות פסיכומוטורית, מחשבות על התאבדות, עייפות וחוסר אנרגיה, הרגשה קשה של חוסר ערך עצמי או אשמה, קושי לחשוב, להתרכז ולהחליט החלטות. בכדי לאבחן אם אכן מדובר בדיכאון קליני ניתן למלא "שאלון בק" לדיכאון.
קיימים מספר גורמים המשתלבים יחד ויוצרים רגישות יתר לדיכאון – גורמים ביולוגיים/פיזיים (כגון גנטיקה והורמוניים), גורמים פסיכולוגים (כגון דפוסים של חשיבה שלילית) וגורמים חברתיים (כגון מחסור בתמיכה חברתית, קונפליקטים עם בן/בת הזוג וכו'). גורמים אלו משפיעים אחד על השני ועל כן יכולה להיות תגובה פיזית (כגון חוסר תאבון, קשיים בשינה) לגורם חברתי או פסיכולוגי מלחיץ ולהפך תגובה פיזית (כתוצאה משינויים הורמונליים לדוגמא), יכולה לעורר קשיים בהתמודדות חברתית או פסיכולוגית.
כיוון שלדיכאון קיים בסיס ביולוגי, חברתי ופסיכולוגי, ניתן לטפל בו ביעילות רבה מכיוונים שונים. ניתן לטפל בפן הביולוגי על ידי תרופות וניתן לטפל בפן החברתי או הפסיכולוגי על ידי טיפולים פסיכולוגים ממוקדים. מחקרים מצביעים על יעילות דומה לטיפול תרופתי ולטיפול פסיכולוגי קצר מועד (פסיכותרפיה בין אישית או טיפול קוגניטיבי התנהגותי). ברוב המקרים ניתן לבחור בין טיפול תרופתי לטיפול פסיכולוגי ממוקד לפי העדפת המטופל. טיפולים אלו מביאים לירידה ניכרת בסימפטומים של הדיכאון ועוזרים במניעה של אפיזודות נוספות. אם הדיכאון החל בתקופת ההריון או לאחר הלידה כדאי לקרוא על דיכאון אחרי לידה.
אם אתם סובלים מדיכאון שפוגע לכם בתפקוד או באיכות החיים, אני מזמינה אתכם לפגישה בה אוכל לאבחן את הקושי ולהציע טיפול מתאים.