טיפול בין אישי

טיפול בין אישי (IPT) בדיכאון קליני

טיפול בין אישי (IPT) בדיכאון קליני הינו טיפול קצר מועד ומובנה המתייחס לנושאים בין אישיים בדיכאון. הטיפול פותח בשנות ה-80 על ידי ג'רלד קלרמן ומירנה וייסמן כחלק ממחקר על שיטות טיפול בדיכאון. הטיפול מבוסס על פרוטוקול שנחקר רבות ונמצא אפקטיבי ביותר לטיפול בדיכאון קליני. כמו כן הוא הותאם לטיפול בהפרעות שונות כולל דיסתימיה, הפרעה בי-פולרית, בולימיה נורבוזה, סומטיזציה וחרדה חברתית.

בשנת 1989 נערך מחקר השוואתי גדול ומקיף על ידי (NIMH (National Institute of Mental Health של שיטות טיפול בדיכאון קליני. המחקר השווה פסיכותרפיה בין אישית, טיפול תרופתי וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. התוצאות הראו כי בקבוצה של מטופלים עם דיכאון חמור, טיפול בפסיכותרפיה בין אישית היה יעיל כמו טיפול תרופתי ושניהם היו בעלי היעילות הגבוהה ביותר. בדיכאון פחות חמור, לעומת זאת, לא היה הבדל משמעותי בין הטיפולים שנבדקו (Elkin et al., 1989).

במטא אנליזה מקיפה (Cuijpers, 2008) של טיפולים פסיכולוגים בדיכאון קליני, נסקרו שבע גישות שונות (טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, פסיכותרפיה בין אישית, טיפול פסיכודינאמי, טיפול תמיכתי non-directive, טיפול באקטיבציה התנהגותית, טיפול Problem-solving, הדרכה במיומנויות חברתיות) ונערכה השוואה של היעילות שלהם בטיפול בדיכאון קליני. גישת הפסיכותרפיה הבין אישית נמצאה כיעילה ביותר בטיפול בדיכאון קליני. טיפול תמיכתי, לעומת זאת, נמצא כבעל היעילות הנמוכה ביותר. לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין שאר הגישות.

האם זה טיפול דינאמי? האם זה טיפול התנהגותי?

טיפול בין אישי (IPT) בדיכאון קליני, מבוסס על תרגול והתנסות, במהלכו נעשה שימוש בטכניקות שונות המושאלות מטיפולים כגון טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT) והתערבות בעת משבר (Brief crisis intervention). בהיותו קצר מועד, ממוקד ומבוסס מחקרית הוא שואב משיטות הטיפול ההתנהגותיות. את השורשים התאורטיים שלו, ניתן למצוא גם בשיטות טיפול ארוכות טווח כגון אלו של סאליבן ובולבי. בשנות השלושים כתב סאליבן על טיפול "בין אישי", פסיכואנליטי, ארוך טווח. טיפול זה אמנם שונה במהותו מהטיפול הבין אישי העכשווי – IPT, אולם גם הוא מבוסס על מרכזיותם של יחסים בין אישיים בטיפול. בולבי ותאורטיקנים של תאוריית ההתקשרות רואים את חווית האובדן ואת ההתקשרות המופרעת כמונחים ביסוד של הפסיכופתולוגיה. הטיפול הבין אישי (IPT) מתייחס גם הוא לנושאים אלו וניתן לראותו כטיפול שמשלב מספר גישות שונות במטרה להשיג הטבה בסימפטומים של דיכאון קליני ובתפקוד חברתי בזמן קצר.

השערות תאורטיות ומטרות של טיפול בין אישי

הטיפול מבוסס על ההנחה שבעיות רגשיות מתרחשות בהקשר בין אישי, הנמצא ביחסי גומלין עם תהליך הדיכאון. היא מניחה כי קיים קשר בין אפיזודות של דיכאון לבין אירועי חיים מלחיצים בעלי אופי בין אישי. הדיכאון הקליני ממושג כבעל שלושה מרכיבים: היווצרות סימפטומים, תפקוד חברתי ותרומות של האישיות. הטיפול הבין אישי שם לו כמטרה להתערב בתפקוד החברתי וכתוצאה מביא גם לשיפור סימפטומטי של הדיכאון. שינוי אישיותי לא מודגש כמטרת הטיפול, אולם השינוי בהתייחסות למצבים חברתיים והשינוי בתפקוד יכול לגרום בעקיפין גם לשינוי אישיותי. הבעיות בתפקוד החברתי ממושגות כשייכות לאחד או יותר מהתחומים הבאים:

1. עימותים בין אישיים (עימות בין בני זוג, משפחה, חברים וכו') – יכולים לגרום לזעזוע של מערכת התמיכה הקיימת ולהביא לירידה במצב הרוח. מטרות הטיפול – הבנת הקשר בין מצב הרוח לבין הקונפליקט, זיהוי השלב בו נמצא הקונפליקט ואפשרויות השינוי, בחינת הציפיות ותרומתן לקונפליקט, זיהוי ושינוי דפוסי תקשורת לא יעילים, פתרון בעיות.

2. מעבר תפקידים (פיטורין, נישואין, גירושין, מעבר עבודה וכו') – בין אם הוא חיובי ורצוי ובין אם הוא שלילי, עלול לעורר קשיים, גיוס לצבא, מעבר דירה, לידה, נישואין – כל מעבר כולל שינויים בדרישות ובציפיות של העצמי ושל הסביבה, שינוי הרגלים, דרישה לשינוי התנהגותי וכמובן שינוי בסביבה הבין אישית (חברים, משפחה, קולגות). קשיים בהסתגלות למעבר עלולים להשפיע על מצב הרוח ויכולת התפקוד. מטרות הטיפול במקרה של מעבר תפקידים – הבנת הקשר בין מצב הרוח ובין מעבר התפקידים, עידוד להבעת רגשות הנוגעים לאובדן התפקיד הישן, ראיית הצדדים החיוביים והשליליים שלו, ראיית התפקיד החדש באור יותר מציאותי וחיפוש אחר צדדים חיוביים, פיתוח מערכות יחסים ותמיכה במסגרת התפקיד החדש.

3. אבל (אובדן של אדם קרוב) – מוות של אדם קרוב מעורר תחושות של עצב ודיכאון, לעיתים האבל נמשך מעבר למצופה או מופיע תקופה ארוכה לאחר הפטירה (אבל פתולוגי, אבל מעוקב). מטרות הטיפול – הבנת הקשר בין מצב הרוח למוות, עזרה בעיבוד האבל, עידוד הבעת רגשות והעלאת זיכרונות ועזרה ביצירת קשרים ותחומי עניין חדשים.

4. חסכים בין אישיים (מחסור בקשרים חברתיים) – התחום של "ליקויים בין אישיים" יכול להשפיע בעצם על כל התחומים שהוזכרו. אנשים בעלי קשרים מעטים או בידוד חברתי סובלים בדרך כלל מחוסר במיומנויות חברתיות ומתקשים ליצור ולתחזק קשרים. הם עלולים להתקשות להסתגל למעברים ולמצבים חדשים. עימותים בין אישיים ומוות של אדם קרוב, עלולים לאיים על מערכות היחסים הבודדות בחייהם. מטרות הטיפול – שיפור במיומנויות חברתיות, עידוד ליצירת קשרים חדשים וחיזוק קשרים קיימים, הבנת הקשר בין מצב הרוח לבין הבידוד החברתי, זיהוי של דפוסים חוזרים בתוך קשרים, עבודה על יחסי מטפל-מטופל.

קשיים בהסתגלות לשינויים הנובעים מתחומי הבעיה עלולים לתרום להתפתחות של דיכאון קליני, לפגוע ביכולת התפקוד, ביכולת לפתור בעיות ביחסים וביצירת קשרים חדשים. מטרת הטיפול להביא להטבה בסימפטומים הדיכאוניים ולשיפור ההתנהלות הבין אישית.

מבנה הטיפול

הטיפול אורך בין 12-16 פגישות של 50 דקות פעם בשבוע, אולם קיימת גמישות ביחס לאורך הטיפול. בפגישות הראשונות מקבלים מידע על מהלך הדיכאון, הסימפטומים ומערכת התמיכה הבין אישית. המטפל מסביר את מבנה הטיפול מטרותיו. פגישות 3-14 כוללות התערבויות שונות והתמקדות במערכות היחסים והשפעתם על סימפטומים של דיכאון קליני. בפגישות האחרונות מסכמים את התהליך וחוזרים על הכלים שנרכשו במהלך הטיפול. כיוון שהטיפול מוגבל בזמן, ישנה התמקדות על הסיום כבר מתחילתו. המטרה היא לבסס מערכת תמיכה חיצונית שהמטופל יוכל להמשיך להיעזר בה גם לאחר סיום הטפול ולא ליצור תלות בטיפול.

טיפול בין אישי מתאים במקרים של אבל, דיכאון קליני, דיכאון אחרי לידה, דכדוך, הפרעה בי-פולרית, חרדה חברתית ובעיות בין אישיות. הוא מתאים לטיפול במצבי משבר וכן בדיכאון קליני או דכדוך המתעוררים בהריון, בעקבות הפלה או אי-פריון ובלידה. הטיפול הבין אישי מתבצע כטיפול פרטני או זוגי.